אחת הסוגיות שתמיד חצתה את מעריצי “משחקי הכס” היא הקצב האיטי יחסית של העלילה. התומכים גרסו כי מדובר במסע אפי וחוצה יבשות בו הגיוני שייקח לדמויות עונה שלמה כדי לעבור מאיזור לאיזור. אחרים קיוו למעבר מהיר יותר בין האירועים – משאלה שלאחר מכן התחרטו עליה עם עונת הסיום המואצת מידי.
אך “משחקי הכס” תמיד הרשתה לעצמה לקחת את הזמן ולהעמיק את ההתרחשויות, משמעות המסע ופיתוח הדמויות. “בית הדרקון”, כך נראה, מעדיפה לשעוט קדימה. בדומה לחומר המקור עליו היא מבוססת, גם הסדרה מקפצת בקלילות שנים קדימה בסגנון שיותר מזכיר את “הכתר” (The Crown) מאשר את סדרת האם.
הפרק השלישי של הסדרה מתרחש לא פחות משלוש שנים לאחר סיום הפרק הקודם. בסך הכל מאז תחילת הסדרה חלפו כמעט ארבע שנים, והפרסומים מראש על החלפת חלק מצוות השחקנים מאוחר יותר העונה מתחילים להישמע יותר הגיוניים.
אך הקצב המהיר עדיין לא מוכיח את עצמו, שכן בינתיים לא חזינו באף אירוע משמעותי מספיק כדי להבין מדוע דווקא הוא מוצג ואחרים לא.
שימו לב! ביקורת זו מכילה ספויילרים לסדרה “בית הדרקון”.
נסיכה בירידה
אחד האירועים שבקלות היו יכולים לקבל זמן מסך הוא החתונה המלכותית. מאז ישיבת המועצה בה הכריז וייסריז כי הוא בוחר באליסנט כאשתו החדשה, הזוג הספיק להתחתן, להוליד ילד ולהיכנס להריון נוסף שכבר נראה בשלב די מתקדם – כל זה קרה אוף סקרין.
הבן הזכר שלהם, אאגון, חוגג יום הולדת שני במשתה ענק ואליסנט, בת ימין המלך, כבר הספיקה לבסס את מעמדה כמלכת הממלכה, פיתוח נוסף שחבל שלא ראינו.
ההחלטה להינשא לאליסנט אמנם הניבה פרי בצורת בן זכר ראשון, אך נראה כי ההשלכות של הבחירה אינן חיוביות במיוחד. הנישואים לאליסנט הרחיקו את בן הברית קורליס שבתו הצעירה נזנחה בדיוק כמו אימה, וכן גרמו לסכסוך בין המלך לראיינירה שלא ששה מהזיווג.
למורת רוחה של הנסיכה ראיינירה, חברתה הטובה לשעבר מדורגת כעת גבוה ממנה וזה מעמד שהיא צריכה להתרגל אליו אחרי רוב שנות חברותן. המעמד של ראיינירה עומד בעיקרו של הפרק, כאשר הבן הזכר החדש של המלך מצופה לתפוס את מקומה כיורש העצר.
לא רק ראיינירה דואגת למעמדה – נראה כי כל הממלכה תחת הרושם שזמנה עבר והטוב ביותר שתוכל להשיג כרגע הוא נישואין ללורד כזה או אחר שיבסס את מעמד המשפחה. הבחירה הראשונה שמוצעת לה היא הלורד ג’ייסון לאניסטר, גרסה חיוורת ודושית של ג’יימי מ”משחקי הכס”, ועם שם אפילו יותר עכשווי משלו.
ראיינירה לא מעוניינת כלל באף חתן שייסמל בעיניה את מעמדה הדועך, והיא מעדיפה לברוח ליער לערב אינטימי עם קירסטון קול, האביר הדורני שעימו דווקא יש ניצוצות. חבל שמעמדו הנמוך לא הופך אותו לחומר לחתונה.
את הלילה מסיימים השניים במחזה נדיר – אייל לבן המכונה מלך היער, אותו אמור להרוג המלך כסימן לחוזקו. אך ראיינירה מעדיפה לשמור על החיה בחיים, זאת בניגוד לאירוע המביך של אביה.
המלך החלש בממלכה
וייסריז כלל לא נתקל באייל הלבן המובטח, אלא באחד רגיל. בהיעדר מלך היער, הוא נאלץ להרוג את מה שיש וגם את זה הוא לא ממש מצליח לעשות.
בהנפת חנית אחת הנכשלת להרוג את האייל, וייסריז מסכם לנו את כל תקופת מלכותו. הוא חלש ולא החלטי, פועל מאוחר מדי ובסופו של דבר גורם לכולם להיפגע. האייל המסכן זועק מכאב, בדיוק כמו כל מי שנמצא תחת ידו הבלתי מתחייבת של המלך הנוכחי.
מנגד, ראיינירה פועלת בהחלטיות מיידית ומשחררת את האייל הלבן שבחר בה, אולי מידיעה כי היא זו שצריכה לרשת את הכתר.
החוויה המעצימה מחזירה את הנסיכה לארמון, שם מבטיח לה וייסריז כי לא בחר בה סתם כך כיורשת שלו. על אף הבן הזכר שברשותו כעת, המלך עומד במילתו כי ראיינירה תשב על כס הברזל וכן מסכים כי היא תבחר את חתנה בעצמה, כפי שהוא עשה עם אימה. אולי לאביר הדורני עדיין יש סיכוי?
בעצתה של אליסנט, וייסריז אף מסכים להפסיק להתעלם מאחיו דיימון במלחמתו בפיראט “מאכיל העקרבים” ושולח סיוע. אך כמו כל דבר שעושה וייסריז, הפעולה מגיעה מאוחר מדי.
המלחמה בבלאדסטון
הפרק מתחיל ונגמר בקרב בין דיימון וקורליס ל”מאכיל הסרטנים”. דיימון הנואש לנצח, מגיע רכוב על דרקונו בתצוגת כח מפוארת ושורף את צבאו של הפיראט, תוך חיסול אנשיו שלו עצמו. אך הפיראט נמלט ומתחבא במערה, מחכה לזמן הנכון לתקוף.
תצוגת הכח נכשלת, ודיימון מבין בסיום הפרק כי הדרך שלו לניצחון לא תגיע מהתרברבות אלא משפלות ומרמה. כשהוא מתבשר שאחיו מסכים לשלוח סיוע, דיימון מעדיף לסכן את חייו ולנצח בכוחות עצמו, על ידי זיוף הנפת דגל לבן של כניעה אל מול מאכיל הסרטנים. אם כולם תמיד ראו בו כלוזר, לפחות הוא משכיל להוציא מכך את המיטב.
הרמאות עובדת, ודיימון, על אף פגיעתו מחצים, מצליח במשימה ומחסל את האויב. וכך אנו מקבלים את שני הקצוות של יורשי העצר הפוטנציאליים. ראיינירה שמעדיפה דיפלומטיה וחוכמה על שפיכת דם ודיימון האלים ללא גבולות שלא בוחל באמצעים כדי להשיג את מבוקשו.
עכשיו רק נותר לראות מי מהם באמת יירש את המלך שלא מסוגל להגיע להחלטה נכונה אפילו אם חייו תלויים בכך.
בקטנה:
- אחרי סצינת הדייט המביכה בין וייסריז לילדה בת 12 מהפרק הקודם, השבוע קיבלנו שיא חדש למשפחת טארגאריין. במהלך החיפושים אחר חתן לראיניירה, ימין המלך מציע פתרון יצירתי במיוחד – להבטיח את ידה לאחיה למחצה בן השנתיים. ואנו מתפלאים שוייסריז כבר עייף מתפקידו?
- מחלת הגרייסקייל מ”משחקי הכס”, בה חלו ג’ורה מורמונט ושירין ברת’יאון, עושה קמאבק על פניו המצולקות של מאכיל הסרטנים. אילו רק סאמוול טארלי היה כבר נולד, אולי היה מי שיירפא אותו וכל המלחמה הייתה נמנעת.
- “בית הדרקון” לא מפסיקה לחשוב שאנו מתבלבלים בקשר בין הדמויות. כולם קוראים זה לזה בתפקידם – “בעלי”, “דודי”, “אחי”. אם הצלחנו לעקוב אחרי עשרות ומאות דמויות בסדרת האם, נראה כי אפשר לסמוך עלינו לקשר, לפחות בינתיים, בין חמש הדמויות של הסדרה הנוכחית.
- מאז הפרק הקודם, וייסריז הספיק לאבד עוד כמה אצבעות. כנראה התולעים הרפואיות לא עוזרות והמלך ממשיך להתפרק. לא נתפלא אם עד סוף העונה יישאר רק ראש בצנצנת כמו בפיוצ’רמה.
The post ביקורת סדרה: בית הדרקון, עונה 1 פרק 3 – “השני לשמו” first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.